UFO - Strangers in the Night
מתי ג`י מגיש סקירת אלבום:

אזהרה! מתי ג`י קובע כי: עב"ם השתלט על המערכת שלי, ובקרוב גם על שלכם!!


UFO - "Strangers in the Night", 1978
הופעה חיה... ועוד איזו!


על להקת UFO יש יותר סיפורים מאשר מספר השירים שלה, אבל הפעם נתרכז, לשם שינוי, במשהו שהוא עובדה ולא סתם סיפור. זהו אחד ה-אלבומים בהופעה חיה שעולם הרוק יודע וידע, ואחד ה-הישגים בעולם הרוק... ויותר משהוא מציג רגע בזמן הוא מציג רגע בתוך רגע... ובעצם כמה וכמה רגעים שבושלו ונערכו לתוך מצגת סאונד שהיא גם מזכרת וגם סממן תרבותי שאפילו היום יש לו עדיין את היכולת להפתיע את אלה שעוד לא שמעו על הלהקה... אם כי הגורם העיקרי לכך שבכלל יש עוד חובבי רוק שלא שמעו על הלהקה הוא עצלות נטו ובשום אופן לא בגלל שמערכת יחסי הציבור לא עבדה.
הלהקה קמה בשנת 1969 ובאופן משעשע נקראת על שם המועדון הפסיכדלי UFO בלונדון שבאותו זמן כבר היה סגור, ואפילו שבהופעות היא היתה כבר אז פופולרית למדי, הרי שרק אחרי הצטרפותו של הגיטריסט מייקל שנקר בשנת 1973 (לצורך זה הוא נטש את להקתו הקודמת, SCORPIONS ) המצב החל להשתפר. אבל מה, בעוד הדעות על אלבומי האולפן שלהם חלוקות לכאן ולכאן, אין עוררין על כך שהאלבום הזה, בהופעה חיה, מהווה את הייצוג האולטימטיבי.

למרות שהלהקה היא בת דורם של לד זפלין, דיפ פרפל ואוריה היפ, נדמה, לפחות במחצית הראשונה של האלבום (דיסק אחד שבמקור היה ויניל כפול), שההשפעה הניכרת ביותר בצליל הנשמע כאן היא של הסטונז, בריפים של הגיטרה כמובן. עם זאת, השפעתן של חלק מ"בנות הדור" תישמע במחצית השניה... אבל הגיטרה של שנקר, אף כי אינה תמיד בולטת מעל שאר הכלים, היא העסק המקורי פה והמקור ל"גאוות היחידה" של יו אף או. וזה לא במקרה, כי חברי הלהקה העריצו את חברי הלהקות שהוזכרו כאן ותמיד רצו להיות טובים כמוהם. מייקל שנקר במיוחד היה מתאמן במשך שעות בכל יום במטרה להיות טוב כמו פייג` ובלקמור, ובשיאו (כשאליליו היו בשפל) הוא אכן היה טוב יותר משניהם... מי שמפקפק מוזמן ללחוץ PLAY עכשיו ולחזור אל הסקירה מאוחר יותר.

הלהקה היא אמנם בריטית, אבל גם כשמילאו אולמות ביפן, גרמניה ואפילו בארה"ב, הקהל הבריטי באופן כללי נשאר אדיש. אולי זה בגלל מזג האוויר הגשום או העובדה שחברי הלהקה לא היו אז אוהדים של שום קבוצת כדורגל... איך שלא יהיה, ביום בו הם הופיעו לראשונה באולם ה HAMMERSMITH ODEON המפורסם בלונדון, הם היו כבר שם דבר בארה"ב, וההחלטה לתעד באלבום הופעות בארה"ב היתה יותר נכונה מנכונה. הסיבה לכך היא שגם אם אלבומי הלהקה בהם הופיעו השירים במקור לא היו אלבומי קונספט, הרי שכאן סדר השירים יוצר מעין "קונספט"... אם זה לא מורגש כשנמצאים בהופעה, זה בוודאי מורגש כשיושבים בבית מול המערכת ועם תאורה מינימלית ומתרכזים.

הקהל שואג והמנחה שואג חזק יותר: "הלו שיקגו! קבלו, היישר מאנגליה... יו אף או!" הריף החזק בפתיחה נותן בראש וזה אכן די טבעי שהשיר NATURAL THING מוקדש לכל גרופית של איזו להקה שלא תהיה, שמוכנה לתת את כולה לפני ותוך כדי ובעיקר אחרי ההופעה... ולכל כוכב שהיא פוגשת.

Hey girl, now does it feel all right, think I`m gettin` through
Don`t you think it feels real tight, wait `til we start to move

May sound funny but you gave it to me… I didn`t even like it
May sound funny but you gave it to me, and now I got to live without it

I`ve been down to Atlanta, got to move my feet
Gettin` down before the last call, with every star she meets

סולו הגיטרה של שנקר אחרי הפזמון השני מעביר הילוך, ואחרי עוד כמה ריפים העסק נכנס בהילוך גבוה... ישר לתוך השיר השני, OUT IN THE STREET. הקלידים נותנים את התחושה שלרגע הורידו הילוך, אבל אז זה מקבל אלמנטים של יצירה במוסיקה קלאסית: רגע חלש ורגע חזק, וחוזר חלילה. כשזה ממומש בהופעה חיה זה מחשמל את הקהל אפילו ברגעים שהוא לא מריע בקולי קולות, מה שלדעת יודעי דבר הוא הנוסחה להפיכת "סתם שיר" לרגע מדהים.

Lady loves to hang on, lady like a real intellectual
Sister you`re still shaking, and your tragedy is never ending
Silver shoes you`re wearing, every thing that you`ve ever stared in
Over my head, over my head

Sidewalks of your city, and every theater there you`ve ever played
Your comic book impersonations
Your wish for cinders embers to keep over my head


הקהל עדיין מחושמל, וזו כמובן ההזדמנות להזכיר להם שרק בזכותם העסק עובד... או שאולי העסק עובד בזכות מישהו או יותר נכון מישהי אחרת? ONLY YOU CAN ROCK ME זה השיר, ואם מה שעולה מהטקסט זה חבורת רחוב ששרה שיר הלל לנערת רחוב (או "נערת רוק", אם תרצו), הרי שסולו הגיטרה וסולו הקלידים מביאים אותה באתנחתא בזמן ביצוע המעשה. רק את עושה לי את זה, ורק אלייך אחזור עוד הפעם.

Only you can rock me, rock me! Come on back now, do it again
Only you can rock me, rock me! Kickin` out just like a hurricane

We can`t wait from day to day, `cause we`ve got something to say
We are here and there`s no end, we`ll keep on coming again

מה קורה אחרי מפגש סוער עם "נערת רוק" כזאת? בלהט היצרים שוכחים להיזהר ו... במוקדם או במאוחר חייבים לראות רופא. האיידס אמנם לא איים אז על העולם המערבי, המון בחורות היו מוכנות ללמד את כל מי שרצה ללמוד, מוסיקאים רבים חגגו כאילו הסיקסטיז עדיין בעיצומן, ולכל היותר חטפו מנבושקעס או קלמידיה ובמקרה הרע הרפס. נו, חייבים ללכת לדוקטור ולשיר לו DOCTOR DOCTOR וכמובן לקהל.

Doctor doctor, please, don`t you know I`m goin` fast
Doctor doctor, please, don`t you know I just can`t last
She walked up to me and really stole my heart
And then she started to take my body apart
Livin` lovin` I`m on the run, so far away from you

אחרי הדיבור עם הדוקטור, מגיע תור הווידוי לאמא-מרי, היא מריה הקדושה אצל הקתולים. טוב, זה לא ממש סוד שכמה וכמה וכמה מוסיקאי רוק הגיעו מרקע קתולי ובשלב כלשהו החליטו ללכת בכיוון ההפוך. להיות כוכב רוק ולשיר על זיונים זה לא ממש מותר אצל הקתולים, וגם לשחק קלפים "פוקר התפשטות" אסור... וזה אסור וזה אסור... לא ברור אם זה מה שהביא את החבר`ה לכתוב שירים על זה אבל הם משחקים אותה.

Try to make some changes really on the line
Given your religion, never ever time
All the jokers laughing, queens upon the floor
Don`t misunderstand it, baby needs some more

Lovin` up some ransom, weapon and a gun
Just your education, hard to understand
Will the teenage laision make a mark on you
Make a big tome status, then we run them through

שמתם לב, אגב, לריף של הגיטרה שחוזר בשיר? ילדי שנות השמונים ודאי יזכרו את הריף הדומה מאד מאד בו נעשה שימוש (אם כי בסינתים) בשיר "מריה מגדלנה" של סנדרה. אז מה, למלחיני ה"יורופופ" היה למרות הכל טעם טוב, אה?


העיבוד ה"פרוגי" שפותח את THESE KIDS נשמע מתוחכם אך לא יכול לחפות על הפשטות וחוסר יכולת של של ילדים ממעמד הפועלים לנהל חיים שיבטיחו עתיד. כולם כאן חיים על ביטוח לאומי, כולם כאן שיכורים. חייבים לברוח מכאן, כי כל מה שיש פה זה בלוז... ואכן הריף הבלוזי משהו משתלט בהמשך כמו גם סולו קלידים באותה מוזה.

You can`t stop a train with just a smile
Stop bein` the star only for a while
Hole in my pocket and a hole in my arm
And that`s left when life`s lost it`s charm

This could be for us just any other day
So come on girl, we really got to get away
It`s the only chance you`ll ever have to take
Stayin` in this city will drive you insane

למרות שמדובר בחיי מעמד הפועלים הבריטי, הקהל האמריקאי מריע ומריע... נו, רוב אלה שיש להם כסף בכדי לקנות כרטיס להופעה הזו ו/או את האלבום הזה, ודאי שלא ירדו לסוף דעתם של חברי הלהקה. איך שלא יהיה, פיל מוג מודה לקהל. זו הפעם הראשונה בה שומעים אותו באיזה שהוא "דיאלוג" עם הקהל... נו טוב, שלא כמו QUEEN (שאיש מהם לא השתייך למעמד הפועלים) והקהל שלהם, יש גם כאלה שלא אוהבים להתפלסף.


הבלדה LOVE TO LOVE שנפתחת עם קלידים מפתיעה בשינוי הסגנון. אם נדמה לרגע שזה מזכיר את השירים השקטים של להקת ג`ודאס פריסט (כן, כולל הסינתים), הרי שקולו של הזמר הופך לפתע דומה להפליא לזה של רוברט פלאנט מזפלין. אם תרצו, בלדה שכזו היא כמו נסיון לחזות את העתיד... בעיקר כי זפלין עצמם יביאו אותה עם ALL MY LOVE רק כמה שנים לאחר מכן... והחבר`ה של UFO, הם רוצים לאהוב.

Misty green and blue, love to love to love you
Misty green and blue, love to love to love you
To be something, to be with you
I don`t know where I`m going to, love to love to love you

הקהל מתלהב, אבל אתם שם בבית, אפילו שבטוח התלהבתם, אל תנסו לרקוד סלואו לצלילי השיר כי טיפה אחרי המחצית הקצב מתגבר ולקראת הסוף אפילו עוד יותר. ה"שטיח" של הקלידים עדיין דומיננטי אבל הגיטרות נושפות לו בעורף. אל תאמינו לרגע ששנקר ייתן לשיר לעבור בלי סולו עצבני ורגשני... והוא לא!


מכל שירי האלבום, LIGHTS OUT הוא זה שהוידאו-קליפ שלו כנראה השתמר הכי טוב... עובדה שבהחלט לא נעלמה מעיניהם של עורכי התכנית FRIDAY ROCKS בערוץ VH1 ובוודאי שלא מעיני הצופים... וזו גם ההזדמנות לרדת קצת על החבר`ה בגלל הבגדים שלהם שכיום מן הסתם נראים מגוחכים. האמת, כבר אז לא חסכו מהם מלים בגלל זה... האם יש לחבר`ה יד ורגל (או שרוול ומכנס) בקביעת אופנת הלבוש המעפנה של שנות השמונים?

Lights out, lights out in London, hold `em tight `til the end
Better now you know we`ll never wait `til tomorrow
Lights out, lights out in London, hold `em tight `til the end
God knows when I`m comin` on my run

במשך השיר פיל מוג מתבלבל בשורות. בהופעה חיה זה מותר ואפילו מוסיף נופך אחר לשיר... אבל כשבפזמון האחרון הוא משנה את המלים ל Lights out CHICAGO שומעים את הקהל מתלהב עוד הפעם, מה שאומר שהשיר עצמו הוא בסופו של דבר מה שקובע... והוא מסתיים בפתאומיות.

סממן נוסף הקשור להופעות חיות הוא היכולת למתוח שיר לכדי 11 דקות, וזה מה שנעשה כאן בשיר ROCK BOTTOM. הרעיון של "להיות בשיא" בגיל 17 ולהיחשב "זקן" בגיל 21 אולי נרמז לראשונה ע"י פיט טאונסנד מ THE WHO, אבל מצד שני, בהתחשב בכך ששנקר (כן, שוב פעם הוא!) הצטרף ללהקה עוד לפני גיל 20, המטאפורה היא פחות או יותר במקום... אפילו שבשיר מדברים בכלל על בחורה.

Seventeen and nature`s queen, you all know what I mean
Twenty-one a lone one, you can see the number`s run
Now you look so peaceful, lying there asleep
With the wings of God above you before the spirits meet
Rock bottom, rock bottom, rock bottom.

קטע הגיטרה הארוך של שנקר אינו בדיוק ג`אם אבל גם לא נשמע מאולץ... הוא בא אולי בכדי להדגים את שנת הנצח, וזה בעצם הקסם של שנקר. ייתכן שבוידאו העניין מצטייר טוב יותר, ומכאן שכדאי לחכות לדי וי די המתעד את סידרת המופעים ההם. בהחלט יש למה לחכות.

וכאילו הם לא שרו על הנושא כבר קודם, דומה כי סאגת הבילויים והזיונים אינה יורדת מסדר היום של חבורת הצלחות המעופפות. ב TOO HOT TO HANDLE החבר`ה מזכירים שוב, בסגנון שדי מזכיר את THIN LIZZY, שהם הגיעו, הם כאן, והם מזכירים לכל הגרופיות המיוחמות שהם רק מחכים להיפגש איתן.

Sha la la la, roll you over, turn you around and do it again
Sha la la la, keep on coming, do it once but never the same

I`m in your town, won`t fool around, I`ll make some action stick
Just like the story says, these boys are bad, so keep out of shootin` range

האמת, בהתחשב בכך שלמרות הכל UFO הצליחו בארה"ב יותר מ THIN LIZZY, זהו יותר משלוח של מסר והשפעה מאשר "סתם" הודעה לעתונות ולבחורות, וזה גם מה שהופך שיר "ממוצע" לרגע "קצת יותר מממוצע" בהופעה חיה... אם כי השיר עצמו הוא "ככה ככה", בהשוואה לשירים הקודמים, מה שמסביר אולי מדוע מיקמו אותו לקראת סוף האלבום.

מסר נוסף שחשוב להעביר לקהל הוא הרעיון של "אתם אוהבים אותי – אני אוהב אתכם". ב I`M A LOSER הם שרים שאסור להפקיר זרים לפגעי הרחוב, ובטח כשהם לא מתמצאים בחוקי הרחוב. חוסו עליהם, קחו אותם לישון הלילה בבית שלכם... מי יודע, אולי תצא מזה ידידות ואולי אפילו אהבה.

You can come to my place and sleep on the couch
Lots of people do it and we won`t leave you out
Hard times out on the street… Hard times, hard to beat

אם נראה היה שהשפעה אמריקאית תופסת את רוב השיר, הרי שקטע הקלידים הקצרצר לקראת הסוף מרמז שוב על השפעות פרוגיות. אבל בשיר הבא, LET IT ROLL, הכסאח חוזר בכדי להקפיץ את הקהל... ואז בא קטע ביניים רגוע וקוטע את הרצף החדש שנוצר. האם זה בכדי שיוכלו לגלגל ROLL סיגריה או משהו אחר?

Cold wide sweet highway the place where we`d all go
Went out like a razor sharp and we`d all let it roll
Let it roll, let it roll, let it go, let it roll

אחרי רגע הביניים הרצף מתחדש בריף המשלהב והקהל שוב מתלהב... ואז שוב חוזר הצליל של THIN LIZZY, שככל הנראה היוו השפעה ברורה, בשיר האחרון, SHOOT SHOOT. בהופעה חיה זה עובד אבל כששתי שורות נגמרות באותה מילה זה מתחיל כבר להזכיר לי שירים "צהליים". בקיצור, זה מעייף.

Was a fast tough woman loved to play the clown
You won`t do nothin` about it, break a good boy`s resistance down
You know she`s got a pistol, laid it down on me
She said shoot, shoot, shoot it boy, shoot it for me

מסע ההופעות בארה"ב היה מאד מוצלח, אך בבריטניה מולדתם הPאנק כבר פעל במלוא המרץ ועשה חיים קשים מאד לאנשי ההארד-רוק. למרבה המזל, הPאנק הבריטי מעולם לא חדר ממש לארה"ב ולכן גם לא השפיע שם בזמן אמת... והקהל אכן מריע ומריע, ומעניין שדווקא להקה של חבר`ה פוחזים שאוהבים לשיר על זיונים ובחורות ויריות בוחרים לחתום את המופע באמירת GOD BLESS... אבל מכיוון שבארה"ב כתוב על כל המטבעות In God we trust זה גם כן משתלב איך שהוא. אחרי הכל... קוראים לחבר`ה UFO. וזה באמת משהו שלא מהעולם הזה.

באופן מעשי, האלבום הזה הוא מעין "המיטב" של הלהקה, ומעריצים רבים מחשיבים אותו הרבה יותר מאשר אלבום "המיטב" הרשמי, וכמו בהרבה תקליטי הופעה חיה, גם כאן הורגש צורך לשחק מעט בהקלטה פה ושם ולהקליט מחדש קטעים שלא נשמעו טוב... ואף כי אין מספרים לנו מה בדיוק נעשה, רוב חברי הלהקה היו כה מרוצים מהתוצאה, שהאלבום יצא למכירה חודשים ספורים בלבד אחרי ההקלטה. מייקל שנקר, לעומת זאת, לא היה מרוצה, כנראה בגלל חילוקי דעות לגבי המיקס, ועזב את הלהקה ימים ספורים לפני יציאת האלבום לחנויות... ולמרות הכל זהו האלבום האהוב ביותר על המתופף אנדי פרקר, וגם לדעת הזמר פיל מוג, כי לדעתם הוא מציג בסאונד שלו את הלהקה יותר טוב מכל אלבום אולפן שלהם.

אחרית דבר: איך שלא מסתכלים על זה, כאן נחתם פרק בתולדות הלהקה. רוב המעריצים טוענים שאחרי אותה עזיבה העסק לא הצליח להישמע טוב כמו קודם ואפילו שנקר עצמו מתייחס כיום בביטול לתקופה שאחרי עזיבתו וטוען שמחליפו פול צ`פמן מעולם לא היה מסוגל להיכנס לנעליו... ואפילו (ואולי בעצם בגלל) שמאז שנקר הספיק לחזור ללהקה וגם להיפרד ממנה כמה פעמים, הדעה הכללית היא ש UFO מעולם לא מימשו את הפוטנציאל שלהם. מה חברי הלהקה חושבים על זה? ובכן, המתופף אנדי פרקר גורס: "יומנו הגדול טרם הגיע... אז סבלנות!"

אנקדוטה מעניינת: בזמן כתיבת שורות אלו נודע לי כי בינתיים יש כבר הוצאה חדשה יותר של האלבום על CD ובה יש עוד שני קטעים נוספים, אז אם קניתם אותה, ספרו לנו!








להשארת תגובות ליחצו על הלינק
Message board



לחץ כאן לקראת סקירות נוספות

מי ירה ברוק המתקדם? - התשובה תינתן בסינמטק ת"א
ביום שישי ה- 6.10.06 לחצו על הפלייר לפרטים נוספים